הסיפור שלנו

ג'ינדאס - העמותה להתחדשות עירונית בלוד, נוסדה על ידי חברי קהילת "דרך לוד", תנועה שמטרתה לקדם ולהחיות את העיר על ידי משיכת אוכלוסיה צעירה ואיכותית אל לוד.

מעבר חברי התנועה ללוד והיכרותם האישית עם אופיה הייחודי של העיר העמיקו את ההבנה כי התושבים עצמם הם אלו שצריכים להוביל את תהליך השינוי, ועליהם להיות שותפים פעילים בשינוי פניה של לוד.

אביטל בלונדר, ממקימי "דרך לוד", ייסדה את עמותת ג'ינדאס, מתוך מטרה להפיח רוח של התחדשות בשכונות העיר, תוך שיתוף מלא של התושבים בתהליך.

בעוד רבים רואים בפסיפס התרבותי בלוד אתגר, ג'ינדאס רואה בגיוון, ברב התרבותיות ובהיסטוריה הייחודית של העיר, נכסי צאן ברזל מהחשובים ביותר של לוד.

ג'ינדאס היא עמותה הפועלת מהשטח, עובדת באופן יומיומי וצמוד עם תושבי לוד, העירייה, המתנ"ס המקומי וגורמי מפתח נוספים בעיר.   

פעילותה של ג'ינדאס הופכת את לוד לבולטת ומובילה בתחום ההתחדשות העירונית, ומהווה מודל המשמש דוגמה לערים נוספות בישראל ומחוץ לה.

האסטרטגיה שלנו

ג'ינדאס פועלת במקביל בשני ערוצים על מנת לתת מענה הוליסטי לצרכי התושבים בשכונה; האחד, פעילות שטח שוטפת יומיומית שמקורה ביוזמת התושבים ומטרתה לשפר את איכות החיים הקיימת לכלל הקהילות בשכונה. השני, פעילות אסטרטגית ארוכת טווח לקידום פיתוח אזורי מקיף. 

מטרת הפעילות היא להביא לשיפור דרמטי באיכות החיים של כלל תושבי השכונה, זאת באמצעות פיתוח העיר העתיקה בדגש על שכונת רמת אשכול, באמצעות השקעה פיזית וקהילתית. אזור הפעילות מאופיין בעושר תרבותי, פוטנציאל צמיחה משמעותי וצורך חברתי לשינוי. 

העמותה עוסקת במתן מענה רב תחומי, מתוך תפיסה שהשלם לעולם יהיה גדול מסך חלקיו ולפיכך מתמקדת בחמישה תחומים עיקריים שיחד מהווים יצירה של תוכנית פיתוח כוללת ומקיפה: דיור, פיתוח כלכלי, קהילה וחינוך, תיירות וסביבה.

כל פעולות העמותה מתבצעות בשיתוף פעולה מלא עם המוסדות העירוניים המקומיים.

העיר לוד

העיר לוד/ היסטוריה בת 8,000 שנה

לוד, הממוקמת רק 25 ק"מ דרומית לתל-אביב, היא אחת הערים העתיקות, המגוונות והעשירות מבחינה היסטורית ותרבותית בישראל. היא יושבה לראשונה בתקופה הניאוליטית, ובמשך אלפי שנים שימשה עיר מרכזית בנתיבי המסחר האזורי. היא שמרה על מעמדה גם בתקופה הרומית, הממלוקית והעות'מאנית. שרידים מההיסטוריה העשירה שלה עדיין ניצבים כיום בעיר העתיקה של לוד, ביניהם כנסיית סנט ג'ורג', שנבנתה על-ידי צלבנים, בית-בד לייצור שמן זית מהמאה ה-18, וחאן-חילו-אורחן דרכים ששימש סוחרים ותיירים בתקופה העות'מאנית.

העיר העתיקה של לוד

הפעילות של ג'ינדאס מתמקדת בעיר העתיקה של לוד, כולל השכונות הסמוכות רמת אשכול ונווה ירק. אזור זה מאופיין בשיעורי אבטלה גבוהים, בייחוד בקרב נשים ואחוז פשיעה גבוה.  מבנים רבים בשכונה הם מבנים של דיור ציבורי במצב מוזנח וברמת תחזוקה ירודה.

רמת אשכול במספרים:

תושבים
8000
ערבים%
70
יהודים %
30
ההכנסה החודשית בשכונה זו עומדת על*
4500

ההכנסה החודשית הממוצעת למשפחה בישראל היא 17,711 ש"ח (בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2013)

לוד מאז קום המדינה

בעיני רבים לוד מסמלת את הקונפליקט היהודי-ערבי ואת הפערים החברתיים המעמיקים בישראל. לפני קום המדינה, אוכלוסיית לוד מנתה כ- 40,000 תושבים ערבים. במהלך מלחמת 1948, רוב התושבים עזבו או גורשו, והתיישבו במקומות אחרים בישראל או באחת ממדינות ערב השכנות. במהלך המלחמה נהרסו רוב המבנים של לוד ההיסטורית.

לאחר קום המדינה נותרו בעיר רק 3% מאוכלוסיית לוד הערבית, וממשלת ישראל ייעדה את העיר להתיישבות עולים יהודים מרחבי העולם. אלו הגיעו בדרך-כלל עם רכוש מועט, ונאבקו להשתלב ולהתערות בחברה הישראלית. בין השנים 1970-1990 הגיעו ללוד, בהוראת הממשלה, בדואים ומשפחות משתפי פעולה. כיום קבוצות אלו מהוות את רוב האוכלוסייה הערבית בלוד, המתמודדת עם קשיים ואתגרים חברתיים קיצוניים.   

לוד: מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית

לוד מונה כ-78,000 איש: יהודים, מוסלמים ונוצרים, החיים כולם זה לצד זה. תמהיל האוכלוסייה המגוון בעיר הופך אותה למיקרוקוסמוס של החברה הישראלית כולה.  ג'ינדאס רואה בפסיפס תרבותי זה נקודת חוזק של העיר ואחד מנכסיה החשובים.

בעשורים האחרונים לוד התמודדה עם אי-יציבות בשלטון המקומי, בעיות בתכנון העירוני, הגירה שלילית ואתגרים נוספים. עם הזמן העיר זוהתה יותר עם קושי, ייאוש והזנחה.

יחד עם זאת, ללוד מורשת היסטורית מפוארת שזוכה כיום לפריחה מחודשת, תושבי העיר נכונים לשינוי ומגובים בשלטון מקומי יציב ששם פניו לעתיד. המאמץ המשותף של כלל הגורמים המעורבים, בליווי ותמיכה של עמותת ג'ינדאס, בתקווה יוביל למימוש הפוטנציאל הרב הגלום בעיר, לצמיחה ולשגשוג שישיבו לה את מעמדה כעיר מובילה בישראל.

צוות

אביטל בלונדר

מנכ"לית ומייסדת

בעלת תואר שני במנהל עסקים, פעילה בתחומי חיזוק החברה האזרחית בישראל, ובמספר ארגונים ללא מטרות רווח.

יפעת בן יהודה

 מנהלת תחום פיתוח כלכלי ותעסוקה

נוסף לניסיון העסקי הרב שלה, ליפעת חשוב לקדם נושאים חברתיים, ובייחוד להרחיב את כלל האפשרויות הכלכליות עבור אוכלוסיות מוחלשות, וליצור חברה שוויונית יותר.

אולפאת אבו- לבן 

מנהלת תחום קהילה

נולדה בלוד, אולפאת לומדת תואר בחינוך בבית-ברל ובעברה ניהלה משרד ייעוץ  מטעם חברת אנגלו-סכסון.

טלי סמני

מנהלת תחום קהילה

מנחת קבוצות ויועצת תעסוקה, טלי עוסקת במגוון תחומים קהילתיים, במטרה לגשר על פערים בין קהילות בקרב צעירים ונוער.

מור  דיטש

רכזת תחום פיתוח קהילתי ושיתוף ציבור

מור עבדה כרכזת קהילתית בקליניקה לדיור באוניברסיטת תל-אביב והיתה יושבת-ראש ומייסדת של "עו"סים שינוי" - תנועת סטודנטים ארצית.

אינגודאי לקצ'או

רכזת קהילתית

אינגודאי עלתה לארץ עם משפחתה בגיל 16, ועבדה במאפייה, הייתה מדריכה במרכז לילדים עם צרכים מיוחדים, והתנדבה ב"מניפה", מרכז המספק מענה לנוער בסיכון.

יגאל בר שלום

מנהל פיתוח משאבים

.יגאל הינו עורך דין מורשה, יש לו שנים רבות של ניסיון בגיוס ופיתוח משאבים למלכ"רים